יוצרים ויצירות ישראליים
הידעת?
מחירה של המלחמה על תקומת ארצנו היה קשה מנשוא. ילדים רבים אבדו הורים, אחים, ונותרו לבדם. אמה של דבורה עומר הייתה חיילת במחתרת ההגנה. כאשר הייתה דבורה עומר בת 11 נהרגה אמה בתאונת אימונים. באותם ימים אסור היה להודות ברבים כי התחוללה תאונת אימונים כי הבריטים ששלטו בארץ אסרו על היהודים לאחוז בנשק. מסיבה זו מסרו קרובי המשפחה של דבורה לילדה הצעירה כי אימה התאבדה... עם ידיעה זו חיה דבורה עד בגרותה, עת נודע לה על גבורת אימה.
1
דבורה התחילה לכתוב את יומנה האישי בגיל 7 אולם בילדותה לא חשבה להיות סופרת. היא מספרת שרצתה להיות נהגת טרקטור, זאת בהשפעת החיים בקיבוץ החקלאי כמובן.
2
רבים מספריה של דבורה עומר עוסקים בדמויות מתולדות הציונות. הסיפורים כתובים בקלילות ובידידותיות ולכן הם קלים לקליטה בקרב ילדים. בכך קירבה הסופרת את הנוער אל סיפורה של הציונות כמו בספר "שרה גיבורת ניל"י" - סיפורה של שרה אהרונסון גיבורת מחתרת ניל"י.
3
ראיון עם דבורה עומר
וקטע מההצגה "שרה גיבורת ניל"י"
בהמשך כתבה דבורה ברגישות ובאהבה על בנושאים חברתיים – על ילדה עם שיתוק מוחין בספרה "אני אתגבר". ועל עולים חדשים המפלסים את דרכם אל לב החברה הישראלית, בספרה "צוללים קדימה". ספרה "התחנה טהרן" מספר על קורותיהם, פגישתם ואהבתם של דוד ורחל הנפגשים בפרס, במחנה שהוקם לילדי פליטים יהודים. השניים יוצאים למסע מלא סכנות ומוקשים ולבסוף הם מגיעים לחוף מבטחים – ארץ ישראל.
4
בספרה "דפי תמר" מספרת דבורה עומר על תמר, ילדת קיבוץ שמקבלת ביום הולדת האחד עשר פנקס כחול עבה, והופכת אותו ליומנה. היא מספרת על שגרת יומה, וגם כותבת סודות כמוסים כמו זה שהיא כואבת שהיא הילדה הכי נמוכה בכתה... כמו תמר, גם דבורה עומר גדלה בקיבוץ, וכתבה יומן. אביה של תמר - היה מספר סיפורים - כמו שאביה האמיתי של דבורה עומר, משה מוסינזון, היה סופר ילדים... האם תמר היא היא דבורה עומר???
כך או כך יומנה זה על ארבע חלקיו מהווה מסמך היסטורי השופך אור על הוואי החיים של ילדי הקיבוצים בארץ.
הקיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לישראל המבוסס על שיוויון. גידול הילדים וטיפול בצרכיהם נעשה במשותף. הילדים חיו בבית הילדים והיו תמיד ביחד.
בתחילה נקראו הקיבוצים "קבוצות" - אולם בהדרגה התבסס השם "קיבוץ".
תנועת החסידות כינתה את התאספות המאמינים בראש השנה באומן כ"הקיבוץ הקדוש באומן" - ואולי משם שאול המונח קיבוץ.
5
בספר "הבכור לבית אב"י"- סיפורה של תחיית השפה העברית, דרך סיפורו של איתמר בנו של אליעזר בן יהודה, וילדותו הקשה בצל החיים לצילו של אב קשוח. כשנשאלה דבורה מדוע היא נצמדת אל העבר בספריה ענתה דבורה כי לדעתה תפקידו של הסופר לתרום לזיכרון העבר. "הווה שאינו זוכר את עברו, סופו שהעתיד ישכח אותו..."
היא מספרת כי בעת שמילאה שליחות חינוכית בקנדה ראתה את ההתרפקות של האמריקיים על עברם, על המורשת שלהם. היא חשה קנאה ובליבה גמלה ההחלטה לכתוב ספרים שינציחו את הסיפורים הנפלאים של העשייה הציונית.
בסירטון הבא שואל המנחה את דבורה עומר על האתגר של כתיבת ספר המבוסס על מקרים שקרו בעבר, האם זה לא מגביל את הדמיון של הסופרת?
דבורה עומר משיבה כי היא מספרת סיפור, ולא פרק בהסטוריה. היא מצליחה להיכנס לתוך הדמויות, לחוש את שהם חשו, ולספר את סיפורם, כאילו זה קורה לה. הסיפור האמיתי - כובל אותה ויחד עם זה הגורם המניע אותה ומספק אותה ביותר הוא שהיא מצילה את האנשים מהשיכחה.
6
דבורה עומר מספרת על כתיבתה
"צוללים קדימה" הוא ספר המספר על נער יהודי שעלה ממרוקו ואשר חלם מאז ילדותו להיות צוללן. הוא מצליח להגשים את חלומו תוך מאבק עם החברה בה הוא חי, מאבקו בים, ומאבקו באוייב.
הספר התפרסם בהמשכים, פרק פרק, בעיתון הילדים "הארץ שלנו" והוא עוסק בהווי של יחידת קומנדו צבאית.
דבורה עומר מספרת כיצד למדה על העולם הגברי של הקונמנדו הימי, הנסתר מעין הציבור, עד כדי יכולת לכתוב ספר אמיתי המבוסס על יחידות הקומנדו במלחמת ששת הימים:
אחד מבני משפחתה, לוחם קומנדו, הוכרז כנעדר במלחמת ששת הימים. לתדהמתה היא נוכחה לדעת כי אין לה מושג על פועלו בצבא... זה מאד עניין אותה מה היה תפקידו, מה הוא עשה, באיזה ציוד הוא השתמש...
היא החליטה לעשות מעשה, היא פנתה לקצין חינוך בחיל הים ובקשה ממנו אישור לכתוב סיפור על הקומנדו הימי. בקשתה נתקבלה. היא נכנסה לצוללת, יצאה לשייט עם חיילי הקומנדו, שוחחה עם החיילים, ראתה אותם צוללים בחורף, בקור... במהלך חצי שנה אספה חומר על הקומנדו ושגרת החיים בצוללת, ואף נפגשה עם הדמות שתהייה לה לגיבור הסרט, חייל קומנדו יוצא מרוקו, שסיפורו כלל 3 מאבקים - מאבק הקליטה של עולה חדש בארץ, המאבק בים וביצוע המשימות הצבאיות שמוטלות עליו."
מידע זה שופך אור על הדרך בה נוקטים סופרים מן השורה הראשונה כדי להפוך את ספריהם לאמינים.
התנסות אישית, הכרת ההווייה והמציאות - בטרם כתיבה עליה. המפתח למצוינות של דבורה עומר - למידה, הכנה קפדנית, תיעוד, היכרות עם האנשים הפועלים, איסוף חומר ורק אז כתיבת הספר.
ספרה הראשון של דבורה עומר "דפי תמר" נשלח לחברת ההוצאה לאור כדי שידפיסו אותו. בקשתה נתקלה בסירוב. המוציא לאור אף שלח אותה לקחת שיעורי כתיבה אצל אביה הסופר... דבורה נעלבה עד לעומק נפשה, ופרצה בבכי. מכתב הסירוב של העורך הפך לימים להיות לה למקור כוח. ממנו למדה כי ההצלחה לא קורית מיד - ואסור אף פעם להתייאש מתשובה שלילית. עדיף להתמודד מאשר להתייאש! היא כינתה את מכתב הסירוב "מכתב הדימעה" ותלתה אותו בחדרה לצד פרס יציב אותו קיבלה על הספר בשנת 1959.
סיפורו של הספר "דפי תמר"
כשהייתה דבורה עומר בשנות העשרים לחייה, היא עבדה כמורה צעירה בבית הספר של קיבוץ מעוז חיים. עבודתה היומיומית בבית הספר הייתה ההשראה לכתיבת סדרת הספרים האהובה "דפי תמר".
"הכול התחיל במקרה. היייתי מורה בקיבוץ, כי אספת חברים החליטה על כך. הייתה לי כיתה נהדרת, כיתה ו'. באתי לבית הספר יחפה, במכנסים קצרים ותלמידי קראו לי דבורה'לה. כיוון שאני אוהבת לכתוב, ביקשתי מהם לכתוב חיבור על החופש הגדול. הם כתבו בסגנון טלגרפי: קמתי בבוקר, אכלתי, שחיתי.
סיפרתי להם שמצאתי יומן של נערה אלמונית בשם תמר וקראתי להם פרק מיומנה, כדוגמה לכתיבה טובה יותר. הם נהנו וביקשו ממני לקרוא פרקים נוספים. מאז, מדי יום שישי כתבתי ואחר כך קראתי להם פרק אחד. כך נולד הרעיון של 'דפי תמר'." (דבורה עומר בראיון לעשי בילסקי, "את")
7
8
דבורה עומר זכתה בחייה ל 15 פרסים כהוקרה על פועלה. בשנת 2006 הוענק לה פרס ישראל. בנימוקי השופטים נאמר:
"עומר הצליחה להפוך את העבר הישראלי-ציוני למסכת חיה של דמויות מופת ואירועים מסעירים, שיחד בנו את המפעל הציוני האדיר"
9
דבורה עומר
דבורה עומר נולדה ב 1932 ונפטרה ב 2013
היא הייתה סופרת ילדים ונוער
כלת פרס ישראל לשנת 2006
תמונה מאת יוסי צבקר
חידת הורים מספר 6
כמה זמן חקרה דבורה עומר את חיי הלוחמים בקומנדו הימי בטרם כתבה את סיפרה "צוללים קדימה?