יוצרים ויצירות ישראליים
אורי אורבך
אורי אורבך נולד ב 1960 ונפטר ב 2015.
היה שר לאזרחים ותיקים וחבר כנסת, סופר ועיתונאי, בעל טור ומאנשי התקשורת הבולטים בציבור הדתי לאומי בישראל.
תמונה מאת יעקב גולן
הידעת?
אורי אורבך היה לאחד מאנשי התקשורת הבולטים של הציונות הדתית בישראל. הזרם החרדי ביהדות מאמין כי גאולת עם ישראל תגיע רק עם ביאת המשיח. לעומתם הזרם הציוני ביהדות מאמין כי התמיכה במדינת ישראל היא חובה הנובעת מתורת ישראל. הזרם מאמין בשלושה ערכים מובילים: תורת ישראל - עם ישראל - וארץ ישראל.
"התורה והמדינה היו ויהיו בישראל גוף אחד ומאוחר שאין בו פירוד, כי כל אחד מהם מותנה הוא בקיומו של חברו..."
(הרב בן ציון חי עוזיאל.)
התקשורת בישראל חסרה נציג אותנטי של היהדות הציונית. לא היו די עיתונאים, סופרים מהזרם שזכו להישמע בתקשורת - ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות הכללית. בשנים האחרונות התחולל תהליך של שינוי המצב. הזרם הציוני הדתי גדל בייצוג בצבא, בחברה, בתעשייה ובתקשורת. אחד הנציגים כובשי הלב של הציונות הדתית היה אורי אורבך. דרכי הנועם שלו, ההומור, הנאורות והשפה הרהוטה שלו העניקו לו מקום של כבוד על שביל הזהב של הציונות הדתית בישראל. בלב אוהב ובמבט חד ואירוני הביע את דעותיו בנחרצות מחויכת, שקנתה לו מעריצים רבים.
על יציאתו לתקשורת אמר אורי:
"- אני משחק על המגרש החילוני. אבל המשחק שלי הוא לא רק בשביל לנצח במגרש החילוני. אני רוצה לשנות את המגרש.
- איך?
- בזה שאני משחק שם." (מתוך התוכנית "פגישה לילית" עם קובי מידן, ערוץ 2, 1997)
אותנטי - מקורי, לא מזוייף ולא מועתק, אמיתי
נאורות - פתיחות תרבותית, סובלנות, תמיכה בזכויות אדם וכדומה
שפה רהוטה - שפה ברורה, מדוייקת, ללא שגיאות
שביל הזהב - הדרך האמצעית, ללא קיצוניות
במבט חד ואירוני - הסתכלות ברורה ועוקצנית, מלגלגת
נחרצות מחוייכת - בתקיפות, בהחלטיות וגם בחיוך
על פי אורי אורבך – "רבות הסיבות לאהבת הארץ".
הוא היה מנאמני ההתיישבות בשומרון. הוא מספר שתמיד כשהוא מבקר בישובי השומרון, מתפארים אנשי היישוב ואומרים: "ביום טוב רואים מכאן את חדרה". הוא מסביר את הנאמר בהתאם לתחומי העניין של הדוברים:
הרומנטיקן – "ראה איזה נוף יש לי מהמרפסת – לחיות כאן, זה כמו לחיות בתוך גלויה".
הדואג לאיכות הסביבה – "ראה איזה אוויר נקי – אין אבק, אין עשן – רואים מכאן עד חדרה"
הביטחוניסט – "תאר לעצמך שהחמאס היה יושב כאן, בשומרון – בתותחיו היה יורה גם עד חדרה"
התנ"כיסט - היה מצטט פסוק מן התורה - "את כל הארץ אשר אתה רואה – לך אתננה ולזרעך עד עולם!"
ואורי אורבך אומר כי הכל נכון אך הכי חשוב לחזק את הישוב בשומרון. החזון מבחינתו הוא שיראו את יישובי השומרון מערי החוף ולא הפוך... "אני מקווה שיישובי השומרון יצמחו כל כך עד שתושבי חדרה יראו מחדרה את פדואל. ויאמרו "אתה רואה את היישוב הגדול שם על ההר, זה פדואל".
בעת האינתיפאדה השנייה בשנת 2001, ירו הפלסטינאים על בתי שכונת גילה בירושלים.
האמריקאים פרסמו אזהרת מסע ובקשו מאזרחי אמריקה – לא לנסוע לישראל.
בבלוג שלו כתב אורי אורבך בתגובה: בישראל יודעים שהסכנה העיקרית להיפגע מהירי היא בירושלים.
בירושלים יודעים שהסכנה העיקרית היא בגילה.
בגילה יודעים שמסוכן רק ברחוב האנפה.
דיירי רחוב האנפה יודעים שמסוכן רק במטבח, כי בשרותים ממש שקט.
במטבח שלתוכו יורים יודעים שזה מאוד מסוכן רק ליד המקפיא של המקרר.
כתוצאה מהירי על גילה , הפסיקו התושבים לאכול שניצלים קפואים...
נו, זה נקרא מסוכן? בשביל זה מוציאים אזהרת מסע לאמריקאים?
איך נולדו שטרות הכסף ה"ידידותויות" לעיוורים?
צפו בנאומו של אורי אורבך לרגל היום הבין לאומי לשוויון זכויות של בעלי המוגבלויות (כאן למטה)
דברים שלנו הם יומיומיים, לאנשים אחרים הם בלתי אפשריים:
"נסתכל על בעלי הלקויות של היום, אולי יהיה לנו מבט יותר רחב. אנחנו רואים מדרכה, הוא רואה עלייה, אנחנו רואים מעלית, הוא רואה שהכפתור גבוה מדי, אנחנו רואים טופס, הוא שם לב שהאותיות קטנות מדי. אנחנו שומעים מכונית מתקרבת, הוא לא שומע."
אורי אורבך הגיש יחד עם חברים נוספים את החוק ל"הנגשת שטרות הכסף לעיוורים" כך שעיוור יוכל לזהות את ערך השטר על ידי מישוש, על ידי אמדן של גודל השטר. אורי מסכם ואומר: את הדברים הגדולים עושים על ידי חקיקת חוקים אפורים בכנסת.
אורי אורבך כתב ספרי ילדים רבים בינהם "מתקן החלומות", ספר ממולץ על ידי משרד החינוך ונכלל במצעד הספרים, "מוקצה", "ילדים כמונו", "הצלצול נועד למורה", "אבא שלי היה רב" ועוד.
כדי להמחיש את חוש ההומור של אורי אורבך נציג כאן את שירו "השכנים שלנו":
לשכנים שלנו - אורי אורבך
לשכנים שלנו אין טלויזיה
בכלל.
אפילו לא קטנה,
אפילו לא בחדר שינה.
ההורים שלהם תמיד אומרים:
"עדיף שתקראו ספרים".
לשכנים שלנו אין טלויזיה
הם אומרים שבטלויזיה יש תוכניות
לא צנועות ולא חינוכיות.
לשכנים שלנו אין טלויזיה
הם אומרים שחבל על כל השעות.
אז אולי גם היום
הם יבואו אלינו לראות.
© כל הזכויות ליצירה שמורות לwaiting
בתור השר לאזרחים וותיקים שמר השר על קשר טוב עם האזרחים. בברכה שצילם אורי אורבך לאזרחית ותיקה אמר אורי "מאה השנים הראשונות הן תמיד הכי קשות... אחר כך זה הולך לגמרי חלק..."
אורי אורבך מעיד על עצמו שהיה תלמיד חלש. עיקר הקשיים שלו היו במתמטיקה. הוא טוען שעד היום הוא לא יודע חלוקת מספרים. ומכאן, הוא ממשיך ואומר, אין מה לדבר על חלוקת הארץ...
כעיתונאי הצליח אורי אורבך להמציא מספר מונחים שהפכו למקובלים בשיח תקשורתי:
"דתי מחמד" - דתי שחילונים אוהבים לאהוב ולהציג כחבר דתי שיש להם. המונח מבטא ביקורת על כך שיש חילוניים שמספרים כי יש להם חבר דתי כדי להדגים עד כמה הם פתוחים ויפי נפש....
למרות שבתחילת דרכו אימצה אותו התקשורת כ"עיתונאי מחמד דתי" הוא גאה מאד בעבודתו העיתונאית שנעשתה בלי להסתיר את היותו דתי, מנקודת ראות דתית, הפעילות העיתונאית-דתית שלו כללה גם עריכה של עיתון ילדים דתי לאומי "אותיות", תמיכתו בבית ספר "מעלה" ציוני דתי לקולנוע, ומעורבותו בהקמת תחנת הרדיו "ערוץ שבע".
"העם עם הגולן" - מונח המבטא את ההסכמה בקרב העם בישראל כי הגולן שנכבש במלחמת ששת הימים מידי הסורים ישאר תמיד בידי מדינת ישראל.
"חברון מאז ולתמיד" - מונח שמבטא את זכותנו כיום על מערת המכפלה שאותה רכש אברהם אבינו מעפרון לפני כ-3800 שנה.
1
2
3
4
5
6
7
7
8
9
בן כספית מארח את הסופר והעיתונאי אורי אורבך, שלימים הפך לחבר כנסת במפלגת הבית היהודי, ומשוחח עמו על ילדותו בעיר פתח תקווה, על משפחתו, תחביביו, אהדתו לקבוצת הכדורגל מכבי פתח תקווה, שירותו הצבאי, וכן על עבודתו כעיתונאי מהמגזר הדתי. צולם ושודר בשנת 2007
חידת הורים מספר 6
על פי אורי אורבך, האם הוא עצמו הרגיש כ"עיתונאי מחמד דתי"?
ענו ב"כן" / או "לא" והביאו נימוק אחד לפחות.