בי"ס רמת אפעל

עז הבית

מחלקת היונקים

מוצא: עז הבית הוא מעז הבר. היא בויתה לראשונה לפני כ- 9000 שנה באסיה. מאז היא מהווה מקור של חלב לשתייה ולייצור גבינה, בשר למאכל, צמר לטוויה ולאריגה ועור, שאפשר לעבדו ולהשתמש בו להכנת מוצרים שונים כמו: נאדות למים, יריעות להכנת אוהלים ונעליים. 

 

העז היא בעל חיים צנוע בדרישותיו. בנגב משוטטים עדרי עזים המסוגלים לחסל שיחים ועצים מהסוג ששום בעל חיים אחר לא מסוגל להתקיים עליו. הן מתאימות מאוד לגידול בהתיישבויות יחידים, גם בתנאים קשים ומדובר בבעל חיים מאוד עמיד ויציב בריאותית.

 

עזי הבר "מואשמות" בהגדלת שטחי המדבר בעולם: הן חיסלו את הצמחייה בכל הסהרה ובאזורים רבים במזרח התיכון.

העז גורמת לנזקים קשים לעצים: היא מכרסמת עלים וניצנים רכים ומטפסת על גזעים שאינם זקופים לגמרי. לכן אסרו חכמי התלמוד על גידול עזים בארץ ישראל. 

 

תנובת חלב העזים משתנה לפי הזן, הגיל, האיכות והמזון הניתן לעזים.

 

ישנם מספר גזעים של עזים. במשקים העבריים מגדלים בעיקר עזים מהגזע זַנֶן, שמוצאו משוויץ. אלו הן עזים לבנות, שהחלב שלהן עשיר ושופע: עז ממוצעת מניבה יותר מ- 1000 ליטר בשנה, ויש עזים המניבות יותר מ- 2000 ליטר בשנה. תנובת חלב טובה ליום היא 5 ליטר.

 

חלב עזים תורם לבריאות ואריכות חיים, הוא קל לעיכול והוא מקור תזונתי טוב לרכיבי תזונה חיוניים ובהם חלבון, סידן, ויטמין B2 ומגנזיום. רפואה העממית משתמשים בחלב עיזים כדי לרפא פצעים בפה (אפטות), במיוחד בקרב תינוקות וילדים. חלב עיזים יכול לתרום באופן משמעותי, לעלייה בצריכת הסידן ולבניית העצמות בקרב ילדים. שתיית חלב עיזים יכולה למנוע הידלדלות של העצמות  (אוסטיאופורוזיס) בקרב מבוגרים. שיעור הסידן בחלב העיזים גבוה ביותר מ־20 אחוזים (לפחות) מחלב פרה. 

 

המלטת גדיים יכולה להתרחש במשך כל השנה, ומשך ההיריון  כ-150 ימים. בהמלטתה הראשונה, ממליטה העז גדי אחד, והחל מההמלטה השנייה היא ממליטה לרוב תאומים ולעתים אף שלישיות, ובערוב ימיה שבה העז להמליט גדיים בודדים.

 

האורך הממוצע של גוף העז הוא 1.30 מ' וגובהו כמטר אחד. גודל גופה הוא בדרך כלל בינוני ועלול להשתנות במידה רבה מאזור אחד למשנהו, לפי תנאי ההזנה באותו אזור. משקלה של עז בוגרת מגיע לכ- 30-50 ק"ג ומשקל התיש מגיע לכ- 60-90 ק"ג. משקל הוולד בהיוולדו מגיע לכ- 1.5-3.0 ק"ג. 

 

נקבת העז נקראת עִזָה. לעזה יש קרניים קטנות וזקן קטן. העזים פועות מֶה.

זכר העז נקרא תיש. לתיש קרניים ארוכות וכפופות לאחור וזקן מכובד ארוך ועבה. 

הוולד של העז נקרא גדי (זכר) וגדיה (נקבה) בעודו רך.